אחריות הורית (משמורת)

נושא האחריות ההורית וזמני השהות הוא לב ליבו של הליך הגירושין.
אין יקר מהילדים, והידיעה של מי מההורים שהוא עומד 'להיפרד' מילדיו, לא לקום איתם בכל בוקר, לא להיות שותף מלא לכל מה שקורה להם, אינה פשוטה.

סכסוכי אחריות הורית, מחלוקות וקשיים בקיום זמני השהות, מהווים רקע לתביעות רבות בבתי המשפט לענייני המשפחה ובבתי הדין הרבניים לפני הגירושין וגם לאחריהם.
למרבה הצער, לעיתים הילדים, מבלי משים, הופכים לכלי משחק בתוך הסכסוך, כאשר ההורה האחד אינו מכיר ומוקיר את היכולת ההורית של ההורה השני, והכעסים והעלבונות גורמים להסתה והכפשה בפני הילדים.

חזקת הגיל הרך

בעבר הונחה במשפט הישראלי "חזקת הגיל הרך" אשר קבעה כי טובת הילדים להיות במשמורת האם עד גיל 6. חזקה זו פעלה גם בגילאים בוגרים יותר אלא אם הילדים הבוגרים 'הצביעו ברגלים' ולא היה בכך כדי להזיק להם. באותה תקופה אבות קיבלו משמורת כאשר הייתה לכך הסכמה של האם, או במקרים יוצאי דופן בהם נקבע כי טובת הילדים להיות במשמורת האב.

בשנים האחרונות, כאשר קיימת מגמה לחלוקת תפקידים דומה עד שווה בתפקידי ההורים במשפחה, ומעורבות האבות בגידול הילדים גדלה, החל פיחות הולך וגדל בחזקת הגיל הרך, עד אשר הומלץ על ידי ועדת שניט לבטל את חזקת הגיל הרך. 

יש לציין כי עד היום, חרף ריבוי הצעות החוק בעניין, חזקת הגיל הרך לא בוטלה בכנסת במעשה חקיקה, אבל בפועל, בתי המשפט כבר כמעט ולא מיישמים אותה.  

 

מה בין אחריות הורית לזמני שהות?

בשונה מבעבר כאשר במרבית המקרים אחד ההורים הוכרז כ"משמורן", כיום, המושג "משמורת" כבר אינו רלבנטי. במרבית המקרים ובהתאם לטובת הילדים, בתי המשפט רואים את אחריות ההורים כמשותפת, וזאת באופן נפרד מההחלטה על זמני השהות, המשפיעה ביו היתר גם על גובה המזונות.

באשר לזמני השהות – העניין נבחן לפי טובת הילדים ללא יתרון כלשהו למי מההורים, ולא מן הנמנע שחלוקת זמני שהות שווה או דומה, בין ההורים, תהפוך להסדר רווח שיתמוך בחלוקת האחריות הורית שוויונית. על מנת לאפשר מעברים קלים של הילדים מבית האב לבית האם ולהיפך, חלוקה שווה של זמני השהות מחייבת רדיוס מגורים קרוב של ההורים לאחר הגירושין, שיתוף פעולה ותקשורת בריאה ביניהם. אם כי קיימים מקרים שגם בהיעדר תקשורת בריאה, חלוקת זמנים שווה ואחריות הורית משותפת מצליחה.

קביעת אחריות הורית לילדים בפסק דין או בהסכם, לעולם אינה סופית והיא ניתנת לשינוי כאשר חל שינוי בנסיבות או חל שינוי ביכולת ההורית של מי מההורים. 

זמני שהות

חלוקת זמני השהות הרווחת כיום הינה בימי החול – שלוש פעמים בשבוע לאחד ההורים ופעמיים בשבוע להורה השני, בסופי שבוע  – לסירוגין, כל שישי שבת שני אצל אחד ההורים, ובחופשות החגים- חלוקה שווה. בימי החול זמני השהות מתחילים מסיום הלימודים ולרוב מסתיימים למחרת, ישירות למוסד הלימודי, ובסופי שבוע מיום שישי מסיום המסגרת הלימודית, ועד ליום ראשון בבוקר, למסגרת הלימודית. 

מחקרים פסיכולוגיים מלמדים כי קביעות וודאות בקיום הסדרי השהות, משרות בחיי הילדים בטחון ויציבות ואף חיוניות לבריאות נפשם. ישנם הורים שאינם מקפידים להגיע במועדי זמני השהות ואף מבטלים אותם לעיתים קרובות, או שאינם מגיעים במועד הקבוע לזמני השהות, מבלי להודיע כלל.
אי הגעת ההורה לזמני השהות הינה הפרת הסכם או פסק דין שבו נקבעו זמני השהות. בפועל, לא ניתן לכפות זמני שהות על ההורה שאינו מקיימם כלשונם, אולם אי קיום זמני שהות באופן קבוע לאורך זמן, ביטולים חוזרים ונשנים ו-'העלמות' הורה מחיי ילדיו יכול להביא להגדלת מזונות בשל הנטל הנוסף על ההורה השני בימים בהם ההורה לא מגיע לזמני השהות. בנוסף, ישנן החלטות שיפוטיות שהטילו סנקציה כספית על הורים שאינם מגיעים לזמני השהות בכל פעם שלא הגיעו ללא סיבה מוצדקת והודעה מראש.
 

סרבנות קשר וניכור הורי

רצון הילדים לא תמיד זהה לטובתם. לא אחת הילדים מסרבים לקיים קשר או מפגשים עם אחד ההורים ואף מעלילים על אותו ההורה עלילות שווא על מנת להצדיק את סירובם לקשר. כאשר הסיבה לסרבנות הקשר הינה הסתה של אחד ההורים, זוהי תופעה אשר הוגדרה כ "תסמונת הניכור ההורי". לתסמונת דרגות שונות של סרבנות קשר כאשר הדרגה הקשה ביותר הינה סרבנות קשר מוחלטת עם ההורה ומשפחתו המורחבת, המערבת האשמת ההורה המנוכר באלימות פיזית, תקיפה מינית, או התעללות נפשית, אשר אין לה בסיס במציאות. התמודדות עם תסמונת הניכור ההורי הינה קשה ולעיתים אף בלתי אפשרית. למימד הזמן במקרים אלו חשיבות רבה, שכן, ככל שהזמן חולף, הסיכוי לחידוש קשר עם ההורה המנוכר הולך ופוחת.
בשנים האחרונות בתי המשפט מטילים סנקציה כספית על ההורה המנכר, בכל פעם שהילדים מסרבים להגיע לזמני השהות עם ההורה השני. בנוסף נתנו פסקי דין שחייבו את ההורה שהוכר כהורה מנכר, מסית ולא מאפשר קשר עם ההורה השני, לשלם פיצויי נזיקין בגין מניעת קשר להורה המנוכר.

מספר הצעות חוק הונחו בשני אחרונות על שולחן הכנסת בנוגע לתופעת הניכור ההורי ובהן התייחסות לסד הזמנים המשמעותי בהתנהלות המשפטית בעניינים אלו. אף אחת מההצעות טרם אושרה. בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מתקיימת כיום תכנית פיילוט של שופט מוקד שדן באופן דחוף ומיידי בתיקים שמערבים ניכור הורי.

נגישות