שאלות ותשובות

האם אני יכול לנהל את הליך הגירושין שלי ללא עורך דין?
האם אוכל לערוך חוזה ללא עורך דין?

כיום האינטרנט מציע שפע של נוסחים לעריכת הסכמי גירושין, הכנת תובענות שונות, בענייני גירושין, תביעת מזונות, תביעת פירוק שיתוף, תביעת משמורת, חוזי שכירות, חוזי מכר, וכו'. לכאורה, כל אדם יכול לשתול את העובדות שלו באותן דוגמאות ולנהל ענייניו בעצמו. אלא שלא כך הוא. קל להתבלבל ולהאמין שההתנהלות אכן פשוטה כל כך. בפועל דרוש ידע רב. ישנן טקטיקות מורכבות הכוללות את התשובה לשאלה לאיזו ערכאה שיפוטית לפנות, בעיקר כאשר ישנה סמכות מקבילה כמו בענייני משפחה. האם לפנות במכתב התראה קודם להגשת התביעה. האם לבקש צווים במעמד צד אחד על מנת לשמור על זכויות ולמנוע הברחתן עם היוודע דבר נקיטת ההליכים וכו' גם בעריכת הסכמים ישנן נקודות מהותיות רבות אשר הידע והניסיון המקצועי יכולים לאתר או לדאוג שיהיו שם עבורך. הסכם גירושין הינו הסכם בעל נפח כלכלי ומשמעות לטווח ארוך. השפעתו על חיינו גדולה מכל הסכם אחר. חיובי מזונות לשנים רבות, כמוהם כסוג של משכנתא. הסדרי ראייה ומשמורת שבמהותם עשויים להשפיע על הקשר עם הילדים. סעיפים שמסדירים יציאה מן הארץ של הילדים, מעורבות ההורים בחינוך בבריאות וכיו"ב. ישנן זכויות ברות איזון אשר רבים לא יודעים כלל על קיומן ואחרות שאינן משותפות ועליהן חשוב להגן. והיריעה קצרה מלהכיל. חשוב להיעזר במומחה מקצועי שישמור על הזכויות שלכם וידע לפעול בתבונה עבורכם בעת שאתם מעורבים באופן רגשי בהליך ולא מיומנים בו. ייצוג על ידי עורך דין מקצועי ומנוסה עשוי למנוע נזקים כלכליים ואישיים ולשפר את התוצאות עבורכם באופן ניכר.

האם עלי למהר ולהקדים את בן/בת הזוג בפניה לעורך דין והגשת תביעות?

ישנה חשיבות להקדמת הגשת תובענות בעיקר בתחום הגירושין כאשר בענייני המשמורת, חלוקת רכוש ומזונות יש סמכות מקבילה לבית משפט למשפחה ולבית הדין הרבני. שתי ערכאות משפט הפועלות במדינת ישראל ופוסקות על פי אותה מערכת דינים יגיעו במקרים רבים להכרעות שונות באותם עניינים ממש. הראשון שפנה לערכאה כלשהי, קבע את הסמכות לדון באותו עניין לאותה ערכאה. לכן מן הסתם, תהיה חשיבות רבה לעובדה שהראשון שהגיש תביעות פנה לערכאה אשר לפי העצה המשפטית שקיבל יש לו סיכוי טוב לפסיקה שתהיה יותר טובה לו. אולם בכך לא די. לעיתים בטרם ידע הצד השני חשוב ודחוף להקדים ולפעול באמצעות צווי עיקול וצווי עיכוב יציאה מן הארץ כדי למנוע הברחת זכויות, התחמקות מתשלום מזונות ומתן גט באמצעות בריחה לחו"ל וכיו"ב. גם בסכסוכים עסקיים לעיתים הקדמת הגשת התביעה ושמירת הזכויות להבטחת ביצוע פסק הדין כשיינתן באמצעות צווי מניעה ועיקולים יכולה להיות קריטית ודחופה בראשיתו של הליך. נוסף לכל אלו ישנן פעולות שכדאי לעשות טרם נקיטת ההליך ולצד המקדים יש יתרון, בנקיטת או חסימת פעולות בחשבון המשותף בבנק, איסוף מסמכים מהבית וכיו"ב.

האם יש סיכוי שהאב יזכה בתביעת המשמורת ויהיה הורה משמורן?
ומהי משמורת משותפת?

 
בעבר הונחה במשפט הישראלי "חזקת הגיל הרך", אשר קבעה כי טובת הילדים להיות במשמורת האם עד גיל 6. חזקה זו פעלה גם בגילאים בוגרים יותר, אלא אם הילדים הבוגרים 'הצביעו ברגלים' ולא היה בכך כדי להזיק להם. על מנת שאבות יקבלו משמורת היו הם זקוקים להסכמת האם או להיות אחד מאותם מקרים יוצאי דופן שבהם נקבע, כי טובת הילדים להיות במשמורת האב. בשנים האחרונות כאשר נוצר שוויון בחלוקת תפקידי ההורים במשפחה ומעורבות האבות בגידול הילדים גדלה, החל פיחות הולך וגדל בחזקת הגיל הרך, עד אשר לאחרונה קבעה "ועדת שניט", כי חזקת הגיל הרך בטלה וכי מעתה תהיה "אחריות הורית" שוויונית על הילדים, זכויותיהם והתפתחותם. היום יותר מאי פעם קיים סיכוי לשני ההורים לקבל משמורת ושאלת המשמורת הינה שאלה פתוחה, שתיבחן באופן מובהק לפי טובת הילדים ללא יתרון כלשהו למי מההורים. לא מן הנמנע ש- "משמורת משותפת" תהפוך להסדר רווח בעקבות המלצות וועדת שניט וחלוקת שווה של האחריות ההורית בין ההורים. משמורת משותפת מהווה בעצם מסגרת של חלוקה שווה בגידול הילדים, אולם בצידה נדרשים: רדיוס מגורים קרוב של ההורים לאחר הגירושין, שיתוף פעולה ותקשורת בריאה בין הורים, על מנת לאפשר מעברים קלים של הילדים מבית האב לבית האם וההיפך.

האם כדאי לכתוב צוואה מתי וכיצד עושים זאת?
 
צוואה הינה מסמך משפטי, אשר מסדיר את חלוקת הזכויות שצבר אדם בחייו, לאחר פטירתו. כל אדם שאינו מניח אחריו צוואה, עיזבונו מחולק על פי חוק הירושה. אם רוצה אדם להחיל חלוקה אחרת מהחלוקה הקבועה בחוק, הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות צוואה. ישנן אין ספור דוגמאות לסיבות שבעטיין ראוי ונכון לערוך צוואה. רצונו של אדם להנחיל נכס מסויים ליורש מסויים, הרצון לחלק את הנכסים בשלמותם ליורשים השונים, או לחילופין במקרה שבו אחד הילדים קיבל בחייו נתח נכבד מרכוש ההורים ויש רצון "לפצות" את הילדים האחרים, צוואה הדדית שבה בני הזוג מורישים האחד לשני את כלל הזכויות עם פטירת אחד מהם והוראות בדבר יורש אחר יורש, כל אלו, ניתן לעשות רק באמצעות צוואה. כל אדם בגיר וכשיר יכול לעשות צוואה. על פי החוק בישראל ישנן ארבע צורות שבהן ואך ורק בהן ניתן לערוך צוואה. בכתב יד (כתב ידו של המצווה, תאריך וחתימה), בעדים (בכתב, תאריך, חתימת המצווה, שני עדים וחתימתם), בפני רשות (בכתב או בע"פ) או בעל-פה (על ערש דווי).

האם אפשר לבטל צוואה שהינה פרי השפעה בלתי הוגנת של קרוב שנפטר ובאילו עילות?
 
סעיף 30 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, קובע, כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה. בתי המשפט קבעו כי "רצונו של אדם כבודו" גם אם נוצר בעקבות השפעה של אדם אחר. יחד עם זאת, השפעה בלתי הוגנת, בדרך כלל כאשר קיימים יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, עשויה להביא לביטול הצוואה. בפסיקה נקבעו ארבעה מבחנים אשר על פיהם ייקבע אם לבטל צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת: א. תלות פיזית ושכלית של המצווה במועד הרלוונטי לעריכת הצוואה. ב. מידת התלות והסיוע שקיבל המנוח מהנהנה.  ג. קשרי המצווה עם אחרים או בידודו. ד. מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה. ויודגש כי נטל הראיה הדרוש לשם ביטול צוואה הינו כבד ולא די בעצם התלות של המצווה בנהנה.
סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי "הוראת-צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה".



 
 
 
יש לכם שאלה? התלבטות?
אל תהססו!
התקשרו לקבוע פגישת ייעוץ

08-936-3393
שלח
הטופס נשלח בהצלחה
נציגנו יחזור אליכם בהקדם
שם:
שדה חובה.
מייל:
שדה חובה.
טלפון:
https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8/162290213795722