מזונות

איך בית משפט קובע את סכום המזונות?
כמה דמי מזונות עלי לשלם לילדיי?
האם חיוב דמי המזונות יאפשר לי לשרוד עם הילדים?
מה הם הקריטריונים לקביעת סכום המוזנות?
האם הבעל חייב במזונות האשה?
ממתי צריך לשלם מזונות?
עד מתי צריך לשלם מזונות?

חיוב בדמי מזונות משמעותי הן למשלם שנוסף לחיוביו החודשיים חיוב קבוע לטווח ארוך (ממש כמו משכנתא) והן לזכאים אשר דמי המזונות מהווים עבורם צורך קיומי.

חיובי מזונות נקבעים במדינת ישראל בין בני זוג או הורים יהודים על פי הדין העברי, גם כאשר בית משפט אזרחי דן בהם.

מזונות אשה
חיוב בעל לשאת במזונות אשתו הינו חיוב מתוך החוזה שנחתם ביום החתונה-הכתובה והוא נובע מקשר הנישואין. לפיכך בעת שבני הזוג מתגרשים, הכתובה משולמת, או נקבע שהאשה הפסידה את כתובתה, או לחילופין, האשה מוותרת על כתובתה. בכל מקרה הכתובה "מסולקת" ועל כן חיוב הבעל במזונות האשה תם.
על הבעל לשאת במזונות אשתו על פי רמת החיים שאליה היא הורגלה וגם אם מצבו השתנה לרעה, נקבע בהלכה 'עולה עימו ואינה יורדת עימו'. אשה עובדת ומתפרנסת לכיסוי צרכיה, גובה את מזונותיה מהכנסותיה 'צאי מעשה ידייך ממזונותייך' ועל כן במקרים אלו הבעל פטור ממזונותיה.
אשה המסרבת למלא חיוביה כלפי בעלה, אשר גם הם נקבעו בכתובה, אשה מורדת, או אשה ש'זנתה תחתיו' תפסיד את מזונותיה, בכפוף לכך שטענות מסוג זה יוכחו ויוכרעו ו/או שהאשה תוכרז כ'אשה מורדת', (הכרזת "מורדת" אינה אוטומטית וההלכה דורשת תהליך של התראות וניסיונות להשיבה ממרידתה לפני ההכרזה).
כאמור, ככל שהאשה עובדת נושא מזונותיה לרוב אינו רלבנטי.

כאשר האשה אינה עובדת, או שפרנסתה נמוכה מהסכום שלו היא זכאית לסיפוק צרכיה, מזונות האשה, מהווים נושא משמעותי בהליכי הגירושין. אם הבעל כרך את מזונות האשה בבית הדין הרבני ויש לו טענות פטור מהדין העברי, ככל שיצליח להוכיח אותן, האשה עלולה להיוותר ללא דמי מזונות. במקרים אלו נודעת חשיבות רבה להקדמת הגשת תביעת המזונות בערכאה אזרחית או רבנית.

כאשר הבעל מסרב לתת לאשה גט למרות שניתן פסק דין לגירושין, רשאי בית הדין לחייבו ב"מזונות עונשיים", כמעין סנקציה כספית אשר תזרז אותו לשחרר את האשה מכבלי הנישואין אשר כבר הוכרע שיש להתירם.

מזונות ילדים
לפי הדין אב חייב במזונות ילדיו עד הגיעם לגיל 18 שנים והדין הרחיב את החיוב עד לסיום שירות החובה בצה"ל ככל שהילדים ישרתו שירות חובה. החיוב בתקופה הזו יהיה, בדרך כלל בשיעור של שליש מדמי המזונות המלאים.
אב יהודי חייב במלוא צרכי ילדיו באופן אבסולוטי עד גיל 6. חיוב זה הוארך בתקנה של בתי הדין הרבניים עד גיל  15. לאחרונה בחודש דצמבר 2015 הארכה החיוב הנאבסולוטי בוטלה על ידי בתי הדין הרבניים ונקבע כי לאחר גיל 6 חיובו של האב הינו בצרכים ההכרחיים בלבד, הכוללים מזון, ביגוד הנעלה, רפואה וכן הוצאות חינוך ודיור בסיסיות. החיוב בצרכים הנוספים הקרויים בדין העברי "מדין צדקה" יחולק בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית והכנסותיהם.
בקביעת דמי המזונות ייקח בית המשפט בחשבון את: הכנסות ההורים וצרכי הילדים לרבות צרכיהם המיוחדים.
בשנים האחרונות ניתן לראות בפסקי הדין, מגמה של יצירת שוויון בין ההורים בסיפוק צרכי הילדים על ידי דוקטורינות של צדק, הגינות ותום לב. בתי המשפט לוקחים בחשבון גם את זכותו של האב לחיות בכבוד ואת צרכיו הקיומיים ביחס להכנסותיו והכנסות האם.
ככל שמוגשת תביעת מוזנות, הרי שהזכות למזונות קמה מיום הגשת התביעה, אלא אם החייב במזונות יוכיח שסיפק את צרכי הזכאים בפועל לאחר הגשת התביעה.

חיוב במזונות על פי פסק דין או הסכם, לעולם אינו סופי. ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות או תביעה להגדלת מזונות כאשר חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי, כגון: שינוי מהותי בצרכי הזכאי, או שינוי מהותי בהכנסותיו וביכולתו של החייב במזונות.

חשוב לדעת שחיוב במזונות אינו תלוי בהכנסת החייב בפועל אלא בפוטנציאל ההכנסות של החייב בהתאם ליכולתו להתפרנס כפי שהוכחה. גם אב נכה או מובטל יחויב במזונות ילדיו, שכן הילדים צריכים לאכול וחובת ההורים לדאוג לכך.


 
 
 
 
יש לכם שאלה? התלבטות?
אל תהססו!
התקשרו לקבוע פגישת ייעוץ

08-936-3393
שלח
הטופס נשלח בהצלחה
נציגנו יחזור אליכם בהקדם
שם:
שדה חובה.
מייל:
שדה חובה.
טלפון:
https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8/162290213795722