אלימות במשפחה

אלימות במשפחה כוללת תקיפה רגשית, נפשית, פיזית ומינית.
הקשת הרחבה של המקרים שהוכרו כ "אלימות" במשפחה, מתחה את גבולות ההגדרה, כדלקמן:

אלימות נפשית כוללת: התעללות מילולית, הטרדות, התנהגות רכושנית, בידוד מחברים ומשפחה, העלמה והשמדת רכוש אישי, השפלה.

אלימות כלכלית כוללת: מניעת גישה למשאבים כספיים, שליטה על המקורות הכספיים והקצבת כסף על פי שיקול דעת של מי ששולט בזכויות, פגיעה באוטונומיה ויצירת תלות.

לא תמיד קל למי שנתון בתוך מערכת יחסים אלימה לדעת שהוא אכן נמצא בסיטואציה אלימה, קשה ומסוכנת. רבים מדחיקים את היותם נתונים למערכת יחסים אלימה ולוקחים על עצמם, שלא בצדק, את האשמה לאלימות המופעלת כלפיהם.

אף אחד לא צריך להשלים ולקבל התנהגות אלימה, התעללות, השפלה, בידוד וכו'.

חלק מסוגי האלימות מהווים עבירה פלילית, אשר בגינה ניתן, רצוי וראוי להגיש תלונה במשטרה, אשר תפעל באמצעי חקירה והעמדה לדין ככל שחומר החקירה יצביע על בסיס לכאורה לביצוע עבירה.

במקביל, מערכת המשפט האזרחי יצרה כלים על מנת להתמודד עם אלימות נפשית, פיזית ומינית.

החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991,  מאפשר לפנות בהליך מזורז במעמד צד אחד לבית המשפט לקבלת סעדים נגד בן המשפחה האלים, כולל: איסור כניסה לבית, לעבודה או לכל מקום בו נמצא בן המשפחה המוגן , להטריד את בן המשפחה או לאסור עליו למנוע מבן המשפחה שימוש בנכס, אשר משמש אותו כדין. בית משפט יכול להורות לבן המשפחה האלים, להתחייב לפנות לטיפול ביחד עם מתן צו ההגנה.

שלושה תנאים חלופיים נקבעו בחוק, לקבלת צו הגנה:
"(1)בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או  כלא אותו שלא כדין;
(2)   התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
(3)   התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו".

אם הצו ניתן במעמד צד אחד יתקיים דיון במעמד הצדדים בתוך 7 ימים. תוקפו של צו הגנה יהיה לכל היותר שלושה חודשים ורשאי בית משפט להאריכו, מפעם לפעם  מקסימום עד שנה. (מעבר לתקופה כוללת של חצי שנה יש לפרט נימוקים מיוחדים).

בחוק יש סעיף שמתייחס לבקשות סרק וקובע סמכות לבית משפט לחייב את מי שהגיש בקשה לצו הגנה  והיא נמצאה חסרת בסיס, בפיצוי כספי לצד השני.

בתי המשפט מתמודדים עם תופעת האלימות במשפחה על כל רבדיה באמצעים נוספים אשר כוללים צווי מניעה וחיובים כספיים שמטרתם להתמודד עם אלימות כלכלית.

מי שבוחר לצאת ממעגל האלימות, מתלונן ומבקש מבתי המשפט צווים להגנתו, בדרך כלל צריך לשקול פרידה וגירושין מבן הזוג הפוגע.

בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מהקלות הבלתי נסבלת של הגשת תלונות שווא במשטרה כנגד בני זוג בטענות שקר בדבר אלימות, תקיפה פיזית ומינית, אשר במרבית המקרים גוררות כמעט באופן אוטומטי, הרחקה, בידוד מהילדים, חקירות קשות ואף כתבי אישום. ככל שמוכח כי מדובר בתלונת שקר, מי שנפגע מכך יכול להגיש כנגד בן הזוג המתלונן, תלונה במשטרה בגין מסירת עדות שקר וכן להגיש תביעת נזיקין על הפגיעה והנזק שנגרם לו בשל הגשת תלונות שווא כנגדו.






יש לכם שאלה? התלבטות?
אל תהססו!
התקשרו לקבוע פגישת ייעוץ

08-936-3393
שלח
הטופס נשלח בהצלחה
נציגנו יחזור אליכם בהקדם
שם:
שדה חובה.
מייל:
שדה חובה.
טלפון:
https://www.facebook.com/pages/%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%A6%D7%91%D7%A8%D7%92-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A0%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8/162290213795722