נזיקין במשפחה

תביעות נזיקין הן "כוכב עולה" בשמי דיני המשפחה, כשבשנים האחרונות, היצירתיות של בתי המשפט, פתחה לדיני הנזיקין צוהר בדיוניהם. מטרת מערכת המשפט הינה למגר רעות חולות אשר הפכו לשגרה בענייני משפחה בהיותן הרות אסון, פוגעניות, ומזיקות, והפיצוי הכספי, שמקורו בדיני הנזיקין, מהווה סנקציה וגורם הרתעה.

המקרים בהם בית המשפט לענייני משפחה פסק פיצויי נזיקין לטובת הצד הנפגע, עסקו ב:
הגשת תלונות שווא במשטרה, מניעת קשר בין אחד ההורים לילדים על ידי הורה מסית, אלימות פיזית ומינית במשפחה, הזנחה רגשית של הילדים, לשון הרע, סרבנות גט של נשים וגברים, תקיפה והשחתת רכוש, פגיעה בפרטיות, צילום והאזנת סתר.

תלונות שווא
בעידן שבו רגישות מערכות האכיפה לאלימות מכל סוג במשפחה, גבוהה ביותר, וכמעט כל תלונה גוררת אחריה הרחקה מיידית מהבית וחקירה מהירה, תלונות שווא הפכו לטקטיקה שמטרתה לפגוע בבן הזוג ולהפעיל אמצעי לחץ פסול בהליכי הגירושין.

מניעת קשר
סרבנות קשר והסתה עלולות לגרום לנתק ארוך ואף נצחי בין מי מההורים לילדים, ובשל כך להוביל לנזקים נפשיים ורגשיים, שישליכו על כל תחומי החיים של הילדים וההורה המנוכר.

לשון הרע, פגיעה בפרטיות וצילום והאזנות סתר
האינטרנט, הרשתות החברתיות, הסמארטפונים ויתרי עזרי הטכנולוגיה המתקדמת, מאפשרים מעקב, ציתות ואף הפצת מידע מכפיש, פרסום אסור וחדירה לתחום הפרטיות, אשר מהווים עוולה נזיקית ועילה לפיצוי.

לצד כל זאת, בתי המשפט החלו להציב בלמים לריבוי תביעות הנזיקין בענייני משפחה.
לאחרונה ניתן פסק דין מנחה בו הפך בית המשפט העליון פסק דין של ערכאה נמוכה יותר, ודחה תביעת נזיקין לפיצוי בגין בגידה. נקבע, כי, מערכת המשפט בישראל אמנם מכירה בערכו של התא המשפחתי אשר שמירתו מהווה חלק מתקנת הציבור בישראל, אולם זאת תוך התחשבות בשינויי הזמנים והשינויים בנורמות החברתיות. בעידן שבו הבגידה בחיי נישואין היא תופעה נפוצה, פתיחת פתח לתביעות בשל ניאוף ובגידה, עלולה להביא, בדרגה גבוהה של סבירות, להצפה של מערכת המשפט בתביעות, ולמשפטיזציה של חיי הנישואים.

"הדין הנזיקי אינו חרב התלויה מעל מיטת בני הזוג, ועוולת הרשלנות אינה 'הנוסע השלישי' הנחבא בין הסדינים".