מזונות

איך בית משפט קובע את סכום המזונות?
כמה דמי מזונות עלי לשלם לילדיי?
האם חיוב דמי המזונות יאפשר לי לשרוד עם הילדים?
מה הם הקריטריונים לקביעת סכום מזונות ילדים?
האם הבעל חייב במזונות האישה?
ממתי צריך לשלם מזונות?
עד מתי צריך לשלם מזונות?
בשנים האחרונות, תחום המזונות עובר שינויים מפליגים והפסיקה בענייני מזונות ילדים מצויה בדינאמיקה מתמדת, ובפרט מאז החלטת בג"ץ 919/15 שחולל את מהפיכת המזונות.
במשך שנים בתי המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים, התמודדו עם זעקתם של אבות גרושים, בשל חוסר שוויון קיצוני, כאשר נדרשו לשאת במזונות ילדיהם גם כאשר האם משתכרת סכומים גבוהים יותר או כאשר הם שוהים עם הילדים בזמני שהות רחבים והדבר התחיל לקבל ביטוי בפסקי דין יצירתיים אשר בסופו של דבר גובשו בבג"ץ 919/15 שהעביר את המסר החשוב של שוויון צדק והגינות בענייני מזונות, במגבלות הדין העברי המחייב בענייני מזונות גם בבית משפט אזרחי.
מגמת השוויון בין ההורים, בכל הקשור לזמני השהות ומזונות הילדים, הולכת ומתבססת בבתי המשפט לענייני משפחה, אם כי בזמן שחלף מבג"ץ 919/15 הפסיקה יוצקת תוכן לשאלות הספציפיות העולות בענייני המזונות, כמו למשל יישום ההלכה בילדים מתחת לגיל 6 או במקרים שבהם זמני השהות של הילדים עם ההורים אינם שווים או דומים ועל כן הפסיקה שוב אינה אחידה ויציבה.
בכל מקרה, גם היום, בכל הנוגע לחיוב המזונות קיימים הבדלים משמעותיים בגישות בין הדין הרבני ובתי המשפט לענייני משפחה, וכן קיימים הבדלים בתחשיבי המזונות לילדים עד גיל 6, לעומת תחשיב חיוב המזונות לילדים בגילאי, 6-15 ובגילאים בוגרים יותר.

מזונות ילדים עד גיל 6
עפ"י הדין העברי אב יהודי חייב במלוא צרכי ילדיו באופן אבסולוטי עד גיל 6. משמעותה של קביעה זו הינה כי רוב נטל המזונות מוטל על האב, וגובה סכום המזונות נקבע בעיקר עפ"י יכולת השתכרותו, תוך התייחסות לשכר האם רק במקרים חריגים. באשר לזמני השהות – לאחרונה ניכרת התחלה של מגמת התייחסות של בית הדין הרבני לזמני השהות.
עפ"י בתי המשפט למשפחה, מזונות ילדים עד גיל 6 – מוטלים בעיקר על האב ונקבעים בעיקר על פי יכולת השתכרותו. ההתייחסות לשכר האם הינה מינורית ביותר, והכנסתה נבחנת בעיקר במקרים בהם יש הפחתה במזונות לאור זמני השהות.
באשר להשפעת זמני השהות על קביעת גובה המזונות קיימות כיום 3 גישות עיקריות:
1. הפחתה של מסוימת במקרים של זמני שהות רחבים.
2. תחשיב המתבסס על קיזוז הוצאותיו הישירות של האב על הילדים,
במסגרת זמני השהות שלו.
3. חיוב מלא של האב בצרכים הבסיסיים של הילדים מתחת לגיל 6.
מזונות ילדים מעל גיל 6
על פי הדין הרבני, לאחר גיל 6 האב חייב בתשלום צרכיהם ההכרחיים בלבד של הילדים הכוללים מזון, ביגוד הנעלה, רפואה וכן הוצאות חינוך ודיור בסיסיות. החיוב בצרכים הנוספים הקרויים בדין העברי "מדין צדקה" יחולק בין ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית. כמו כן, על אף שחיוב מזונות ילדים חל עד הגיעם לגיל 18 שנים, בית הדין הרחיב את החיוב עד לסיום שירות החובה בצה"ל, ככל שהילדים ישרתו שירות חובה. חיוב מזונות ילדים בתקופה הזו יהיה, בדרך כלל, בשיעור של שליש מדמי המזונות המלאים.
כלומר, גם בקבוצת גילאים זו, בית הדין הרבני מטיל את עיקר נטל תשלום מזונות ילדים על האב, וגובה המזונות תלוי בעיקר ביכולת השתכרותו, תוך התייחסות מינורית ביותר ליכולת ההשתכרות של האם ותחילת מגמה של התייחסות לעניין זמני השהות.
עפ"י בתי המשפט למשפחה תחשיב מזונות ילדים לאחר גיל 6 מתבסס על יחס הכנסות של שני ההורים, הוצאות ההורים על דיור ביחד עם חלוקת זמני השהות של הילדים עם מי מההורים.
באשר להתייחסות לצרכי הילדים, בית המשפט העליון נתן להם פרשנות מרחיבה וקבע כי, בשונה מהחיוב המינימאלי שהיה מקובל בעבר, (סדר גודל של כ- 1,400 ₪ לילד), סכום המזונות יחושב מבלי להבחין בין צרכים הכרחיים ושאינם הכרחיים, ותוך איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות.

מזונות ילדים מאז מהפיכת המזונות של בג"ץ 919/15
עפ"י בג"ץ 919/15 – עד גיל 6 ימשיך לחול הדין העברי הקובע חיוב אבסולוטי של האב בתשלום מזונות ילדים, אבל לאחר גיל 6, חיובי מזונות ילדים יקבעו בהתאם ל-3 הפרמטרים: זמני השהות של הילדים אצל ההורים, הכנסות ההורים והוצאות המדור שלהם וצרכי הילדים. כך לדוגמה, במקרה שזמני השהות והכנסות ההורים דומים, הוצאות הילדים יתחלקו במידה שווה בין ההורים.
חשוב לציין כי אף על פי שבג"ץ 919/15 עסק בחיוב מזונות ילדים במצבים של זמני שהות דומים, בפועל, מאז ספטמבר 2017, כשהחלו להחיל את ההלכה הזו, הפסיקה מנסה ליצוק תוכן לפסק הדין הזה ולהתאימו גם לכל יתר המצבים. כחלק מדינאמיקה זו נבנות חדשות לבקרים נוסחאות שונות לחישוב מזונות ילדים עפ"י זמני השהות, ההכנסות, (כולל הכנסות מנכסים), הוצאות הדיור של ההורים (משכנתא או שכירות) וצרכי הילדים.

מזונות ילדים – צפי לעתיד
כאמור, מהפיכת המזונות עדיין בעיצומה והפסיקה בעניין מזונות ילדים מצויה בתהליך שינוי מתמיד, כשהמגמה השולטת היא הגברת השוויון וההוגנות בחלוקת נטל המזונות בין שני ההורים.
במקביל למגמה זו אנו עדים גם לתהליך הדרגתי יותר של צמצום הפערים בין גישות בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.
נקודות נוספות שחשוב להיות מודעים אליהן בנוגע לחיוב מזונות ילדים:
ככל שמוגשת תביעת מזונות, הרי שהזכות למזונות קמה מיום הגשת התביעה, אלא אם החייב במזונות יוכיח שסיפק את צרכי הזכאים בפועל לאחר הגשת התביעה.
חיוב במזונות על פי פסק דין או הסכם, לעולם אינו סופי. ניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות או תביעה להגדלת מזונות כאשר חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי, כגון: שינוי מהותי בצרכי הזכאי, או שינוי מהותי בהכנסותיו וביכולתו של החייב במזונות.
חיוב במזונות אינו תלוי רק בהכנסת החייב בפועל אלא גם בפוטנציאל ההכנסות של החייב בהתאם ליכולתו להתפרנס, כפי שהוכחה. גם הורה נכה או מובטל יחויב במזונות ילדים, שכן הילדים צריכים לאכול וחובת ההורים לדאוג לכך.

מזונות אישה
חיוב בעל לשאת במזונות אשתו הינו חיוב מתוך החוזה שנחתם ביום החתונה-הכתובה, והוא נובע מקשר הנישואין ונמשך כל עוד בני הזוג טרם התגרשו, ואף אם נפרדו והם נמצאים בהליכי גירושין. עם מתן הגט, הבעל פטור מתשלום דמי מזונות אישה עפ"י חוק.
כיצד ייקבע סכום החיוב במזונות אישה?
על הבעל לשאת במזונות אשתו על פי רמת החיים שאליה היא הורגלה וגם אם מצבו השתנה לרעה, נקבע בהלכה 'עולה עימו ואינה יורדת עימו'. כאשר אישה עובדת ומתפרנסת לכיסוי צרכיה, גובה את מזונותיה מהכנסותיה 'צאי מעשה ידייך ממזונותייך' ועל כן במקרים אלו הבעל פטור ממזונותיה.
כאשר האישה אינה עובדת, או שפרנסתה נמוכה מהסכום שלו היא זכאית לסיפוק צרכיה, מזונות האישה, מהווים נושא משמעותי בהליכי הגירושין. אם הבעל כרך את מזונות האישה בבית הדין הרבני ויש לו טענות פטור מהדין העברי, ככל שיצליח להוכיח אותן, האישה עלולה להיוותר ללא דמי מזונות. במקרים אלו נודעת חשיבות רבה להקדמת הגשת תביעת המזונות בערכאה אזרחית או רבנית.
אישה המסרבת למלא חיוביה כלפי בעלה, אשר גם הם נקבעו בכתובה, אישה מורדת, או אישה ש'זנתה תחתיו' תפסיד את מזונותיה, בכפוף לכך שטענות מסוג זה יוכחו ויוכרעו ו/או שהאישה תוכרז כ'אישה מורדת', (הכרזת "מורדת" אינה אוטומטית וההלכה דורשת תהליך של התראות וניסיונות להשיבה ממרידתה לפני ההכרזה).
כאשר הבעל מסרב לתת לאישה גט למרות שניתן פסק דין לגירושין, רשאי בית הדין לחייבו ב"מזונות עונשיים", כמעין סנקציה כספית אשר תזרז אותו לשחרר את האישה מכבלי הנישואין, אשר כבר הוכרע שיש להתירם.