ירושה וצוואה

על פי הוראות חוק הירושה, תשכ"ה-1965, את זכויות האדם שנפטר ירשו קרוביו, אלא אם הנפטר השאיר צוואה, מסמך משפטי, אשר מסדיר את חלוקת הזכויות שצבר אדם בחייו, לאחר פטירתו. במקרה זה הוראות הצוואה יגברו על הקבוע בחוק. מכאן חשיבותה של עריכת צוואה.

חלוקת זכויות כאשר אין צוואה
כאשר אין לאדם צוואה קובע החוק כי זכויותיו יחולקו כך שבן/בת הזוג יקבלו מחצית והילדים יחלקו במחצית השנייה בחלקים שווים. ככל שלא הותיר אותו אדם ילדים, אזי הנכדים יקבלו את זכויות הילדים ואם אין ילדים ונכדים, הורים יקבלו במקומם את המחצית. במקרה שבו אין ילדים, נכדים והורים, אזי בן /בת הזוג יקבל שני שליש מהעיזבון והשליש הנותר מהעיזבון יקבלו: האחים, או אם אין אחים, בני אחים, ואם אין אחים ובני אחים, הסבים, יקבלו שליש.

הסדרת זכויות באמצעות עריכת צוואה 

אם רוצה אדם להחיל חלוקה אחרת מהחלוקה הקבועה בחוק, הדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות עריכת צוואה. עריכת צוואה הינה המענה הנכון והראוי לאין ספור תרחישים ובהם: רצונו של אדם להנחיל נכס מסוים ליורש מסוים, הרצון לחלק את הנכסים בשלמותם ליורשים השונים, או לחילופין במקרה שבו אחד הילדים קיבל בחייו נתח נכבד מרכוש ההורים, ויש רצון "לפצות" את הילדים האחרים. 

עריכת צוואה הדדית
במקרים רבים בני זוג מחליטים על עריכת צוואה הדדית שבה הם מסדירים את חלוקת הרכוש לאחר פטירת בן הזוג השני, בהחלטה משותפת ומחייבת אחד את השני. בצוואתם, מורישים בני הזוג, האחד לשני, את כלל הזכויות עם פטירת אחד מהם, וקובעים ביחד הוראות בדבר יורש אחר יורש. את כל אלו, ניתן לעשות רק באמצעות עריכת צוואה. 


עריכת צוואה – ארבע הדרכים האפשריות:
על פי החוק בישראל, כל אדם בגיר וכשיר יכול לערוך צוואה, ניתן לשנות צוואה ללא הגבלה, והצוואה הקובעת הינה צוואתו האחרונה של אדם.
עפ"י החוק קיימות 4 דרכים בהן ניתן לבצע עריכת צוואה:
1. עריכת צוואה בכתב יד (כתב ידו של המצווה, תאריך וחתימה).
2. עריכת צוואה בעדים (בכתב, תאריך, חתימת המצווה, שני עדים וחתימתם),
3. עריכת צוואה בפני רשות: שופט, רשם, נוטריון (בכתב או בע"פ).
4. עריכת צוואה של שכיב מרע-בעל-פה (על ערש דווי).

העילות והתנאים לביטול צוואה
סעיף 30 לחוק הירושה, תשכ"ה – 1965, קובע, כי הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה. בתי המשפט קבעו כי "רצונו של אדם כבודו" גם אם נוצר בעקבות השפעה של אדם אחר. יחד עם זאת, השפעה בלתי הוגנת, בדרך כלל כאשר קיימים יחסי אמון מיוחדים או יחסי תלות, עשויה להביא לביטול הצוואה. בפסיקה נקבעו ארבעה מבחנים אשר על פיהם ייקבע אם לבטל צוואה בשל השפעה בלתי הוגנת:
א. תלות פיזית ושכלית של המצווה במועד הרלוונטי לעריכת הצוואה
ב. מידת התלות והסיוע שקיבל המנוח מהנהנה
ג. קשרי המצווה עם אחרים או בידודו
ד. מעורבות נהנה בתהליך עריכת צוואה
יודגש כי נטל הראיה הדרוש לשם ביטול צוואה הינו כבד ולא די בעצם התלות של המצווה בנהנה. סעיף 35 לחוק הירושה קובע, כי "הוראת-צוואה, פרט לצוואה בעל-פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה"